אחרי שש שנים ארוכות בכפור הקוויבקי המרוחק, הגיעו עצמותי הישראליות הקפואות לדרגת וול-דאן. לפני כשבועיים ימים, נחתה משפחתי הכבר לא כל-כך קטנה בארץ. אז עכשיו אני מתאקלמת. יש דבר כזה הרעלת חומוס?
את הסיר הקנדי הנאמן מכרתי והשבוע ניגשתי לחנות לרכוש לו מקבילה (פשוטה!) כחול-לבן. מזלגות וסבון כלים עוד אין לי, אנחנו ישנים אצל ההורים שלי אבל שלא תגידו שאין לי סדרי עדיפויות.
בעלי,לשמחתו כי רבה, נאלץ לרכוש סט חדש ונוצץ של כלי עבודה ומייד ניגש למצוא כל תירוץ אפשרי לקדוח בקירות הבית. ברגע שאמצע את השיש במטבח מתחת לאבק הבטון, אפתח את הקרטון ואשלוף את ידידי החדש.
טוב להיות בבית.
בישול איטי 