ארכיון | Uncategorized RSS feed for this section

קוביות בקר ברוטב עגבניות בסיר לבישול איטי

13 יונ

בקר ברוטב עגבניות בסיר לבישול איטיהמתכון שלפניכם הוא בכלל רוטב לפסטה. חברתי האיטלקייה אדלינה לימדה אותי להכין רוטב מקוביות בקר במקום מבשר טחון וליהנות ממנו על גבי תלולית ספגטי. אדלינה בישלה את הרוטב שלה בסיר רגיל לגמרי ואני מביאה לכם את גירסת הסיר לבישול איטי. הרוטב הזה טעים יותר ככל שעובר זמן הבישול ומי רוצה לעמוד בקיץ ליד הגז, גם אם זה לסירוגין, במשך שעות ארוכות?

את המתכון הזה אפשר לזרוק לסיר לבישול איטי מוקדם בבוקר ולחזור בערב לארוחה מוכנה.

קוביות בקר ברוטב עגבניות בסיר לבישול איטי

המצרכים:

כקילוגרם בשר בקר לצלי, חתוך לקוביות. אני קונה את זה שבמבצע. הלאה הפלצנים.
קופסת שימורים (800 גרם) עגבניות מרוסקות
קופסה קטנה (100 גרם) רסק עגבניות – אפשר שתיים למי שאוהב את הרוטב שלו סמיך.
כף גדושה אורגנו
5 שיני שום כתושות
2 כפות שמן זית
כפית סוכר חום
כפית פלפל שחור
כפית מלח

1. לערבב בסיר את כל חומרי הרוטב. לערבב פנימה את קוביות הבקר.
2. לסגור מכסה ולבשל על חום נמוך בין 8-10 שעות, תלוי בגודל הקוביות. איך יודעים? פתחו את הסיר אחרי שמונה שעות ונסו לאכול קובייה. הסתירו את הראיות.
3. להגיש תלולית בשר ורוטב על ספגטי, עם רצועות בזיליקום טרי (אם יש לכם) ומטחנת פלפל שחור בהישג יד.

טעים!

מודעות פרסומת

קציצות עדשים טבעוניות ומהירות

27 מאי

קציצות עדשים

אני עדיין על הכורסא, אבל יש באמתחתי עוד מספר מתכונים נחמדים לחלוק עמכם, לצערי רובם לא בסיר לבישול איטי. אבל למה להיות קטנוניים?

יש לי מתכון מעניין וקל בבישול מהיר ל קציצות עדשים בשניים וחצי מרכיבים. אין בהם ביצים וגם לא קמח, מה שעושה אותן ידידותיות לטבעוניים ולזקוקים למתכונים ללא גלוטן או ללא לקטוז. קפצו לראות!

טיטניום מאושר

23 מאי

pink spineהשקט התעשייתי בבלוג לאחרונה לא נבע מעצלנות מצידי או מחוסר חשק לבשל. רק שאי אפשר לבשל כשאת מרותקת למיטה וקצת קשה לכתוב כשהמוח שלך מעורפל ממשככי כאבים.

הייתה לי פריצת דיסק. פריצת דיסק. אותה תופעה שמכאיבה פה ושם לכל עם ישראל ופילגשו. אבל אני חייבת להיות מיוחדת. הדיסק שלי החליט להתפרק לחתיכות שנשרו לתעלת עמוד השדרה, לחצו על סיבי העצב ושלחו את רגלי השמאלית וגם, סילחו לי, את השלפוחית שלי לעזאזל.

כאבי לידה הפכו לזיכרון עמום לעומת מה שחוויתי. הולעטתי בכמויות של מורפיום שיכולות להרוג סוס עבודה. ארבעה פראמדיקים חסונים נאלצו לסחוב אותי, בשתי הזדמנויות שונות, סחיבת פצוע כי לא יכולתי אפילו להסתובב מספיק בכדי לעבור לאלונקה. קחו את זה ממני, אל תקחו כמובן מאליו את הפריבילגיה לנגב לעצמכם את האף.

כשהרופאים החליטו סוף סוף להתערב, הם עשו את זה מהר. רבע שעה אחרי שגלגלו אותי כמו פנקייק על הגב למחלקת עמוד השידרה בבית החולים השני שניסינו, הכניסו אותי לצום. לאחר ניתוח החרום, התעוררתי עם צינור באף, צינור בזרוע, צינור בגב וצינור גם במקומות שהשתיקה יפה להם. כשהצלחתי מדי פעם לפתוח את העיניים בהתאוששות, שמתי לב שאמא שלי, שתהיה בריאה, נמצאת כרגיל לידי עם אחי ושבאורח פלא, אני כבר לא מתפתלת מכאבים.

למחרת בבוקר הסביר לי הרופא שנס גדול לא היה פה. הפלא התגלה כתרכובת פלסטיק ועצם (שלי!) שהחליף ברוב טובו את הדיסק שלי (שאת שאריותיו נאלץ הדוקטור לשלוף בפינצטה מתעלת עמוד השדרה), וקיבוע של החוליות שנותרו בשני ברגי טיטניום.

עכשיו אני מחוץ למחלקה, בבית, על כורסה חשמלית שבעזרת פלאי הטכניקה, מרימה אותי לתנוחת עמידה, רק כדי שאגיע להליכון. אני יודעת שאני מקטרת אבל לאור מה שעבר עלי לאחרונה, אני מרשה לעצמי. חודש מחיי הילדים שלי נמחק לי לגמרי ואני עוד מתקשה לקום כדי למזוג להם מיץ.

ובאור יותר חיובי, אני בבית (של ההורים בינתיים), אני יכולה לחבק את התינוקת שלי (בישיבה) ואני כבר לא מתפתלת מכאבים. הפיזיותרפיסט שלי רודה בי כמו רס"ר בצבא  ורגלי השמאלית, שקורסת תחתיי ולא מתפקדת, עוד תחזור לפעולה רק מרוב פחד.

בקרוב מאוד, אוכל לקום ולבשל קצת ולהעמיד למבחן את המתכונים של עצמי שאמורים להיות קלים ופשוטים. אולי מעז יצא מתוק ואמצא מתכונים מהירים עוד יותר? אני בבית ואני מאושרת ומה שבטוח, כבר לא חסר לי בורג.

הבאנו שלום עליכם

19 דצמ

אחרי שש שנים ארוכות בכפור הקוויבקי המרוחק, הגיעו עצמותי הישראליות הקפואות לדרגת וול-דאן. לפני כשבועיים ימים, נחתה משפחתי הכבר לא כל-כך קטנה בארץ. אז עכשיו אני מתאקלמת. יש דבר כזה הרעלת חומוס?

את הסיר הקנדי הנאמן מכרתי והשבוע ניגשתי לחנות לרכוש לו מקבילה (פשוטה!) כחול-לבן. מזלגות וסבון כלים עוד אין לי, אנחנו ישנים אצל ההורים שלי אבל שלא תגידו שאין לי סדרי עדיפויות.

בעלי,לשמחתו כי רבה, נאלץ לרכוש סט חדש ונוצץ של כלי עבודה ומייד ניגש למצוא כל תירוץ אפשרי לקדוח בקירות הבית. ברגע שאמצע את השיש במטבח מתחת לאבק הבטון, אפתח את הקרטון ואשלוף את ידידי החדש.

טוב להיות בבית.

על קינוח, ארגזים וקטסטרופה

12 מאי

אני יודעת שלאחרונה קצת (הרבה) הזנחתי אתכם אבל ככה זה כשעוברים דירה בחודש שמיני. וחוצמזה, כשסופסוף אצליח שלא לשרוף את הקינוח עליו אני מנסה לעבוד בין אולטראסאונד למשנהו ובין ארגז לאחותו, תראו שהיה שווה לחכות. מחר זה יום חדש ומייד כשאקרצף את הסיר לבישול איטי מהקטסטרופה ששרפתי הבוקר, אגש במרץ מחודש לעבוד על המתוק המובטח..תחזיקו לי אצבעות!

ריזוטו גריסים על הכוונת

12 ינו

הריזוטו אכן על הכוונת ואולי אגיע אליו עוד הערב, ברגע שאלמד להפסיק להתמוטט לכיוון המיטה בשמונה, יחד עם הילדים.. אני עוד מתאוששת מסינוסיטיס שהחליטה להתקיף אותי ונמשכה שבועיים אבל אנחנו (אני וחיידקי האנטיביוטיקה) מנצחים!

מייד אשוב!

איך להרשם לעידכונים

25 נוב

רבים שלחו לי מייל ובו בקשה לקבל עידכונים לתיבת הדואר שלהם כשהבלוג מתעדכן. אחרי שסיימתי להסמיק , הנה ההוראות כיצד להרשם בעצמכם לעידכונים.

זה פשוט!

כל מה שצריך לעשות הוא לכתוב תגובה לכל רשומה שהיא בבלוג ובתחתית עמוד התגובה לסמן "וי" בריבוע הקטן מתחת לכפתור ה"להגיב" האדום. הריבוע שמבקש לקבל עידכונים למייל שלכם כשהבלוג מתעדכן.
 

אז יבקשו מכם את פרטי המייל שלכם ותוך מספר דקות תקבלו מייל מוורדפרס (זה המנוע מאחורי הבלוג) שיוודא שזו אכן הכתובת הנכונה.
הנה צילום מסך של עמוד התגובה עם ריבוע הרישום לעדכונים:

להתראות במייל!