אני עדיין על הכורסא, אבל יש באמתחתי עוד מספר מתכונים נחמדים לחלוק עמכם, לצערי רובם לא בסיר לבישול איטי. אבל למה להיות קטנוניים?
יש לי מתכון מעניין וקל בבישול מהיר ל קציצות עדשים בשניים וחצי מרכיבים. אין בהם ביצים וגם לא קמח, מה שעושה אותן ידידותיות לטבעוניים ולזקוקים למתכונים ללא גלוטן או ללא לקטוז. קפצו לראות!
לא, עדיין לא מצאתי דרך להכין לחם בסיר לבישול איטי. אבל יש לי מתכון מצויין ללחם מהיר ללא שמרים שילווה בכיף את ארוחת השבועות שלכם וימלא את המטבח שלכם בריח של לחם טרי, ללא שמרים והתפחות ומבלי לחכות.
השקט התעשייתי בבלוג לאחרונה לא נבע מעצלנות מצידי או מחוסר חשק לבשל. רק שאי אפשר לבשל כשאת מרותקת למיטה וקצת קשה לכתוב כשהמוח שלך מעורפל ממשככי כאבים.
הייתה לי פריצת דיסק. פריצת דיסק. אותה תופעה שמכאיבה פה ושם לכל עם ישראל ופילגשו. אבל אני חייבת להיות מיוחדת. הדיסק שלי החליט להתפרק לחתיכות שנשרו לתעלת עמוד השדרה, לחצו על סיבי העצב ושלחו את רגלי השמאלית וגם, סילחו לי, את השלפוחית שלי לעזאזל.
כאבי לידה הפכו לזיכרון עמום לעומת מה שחוויתי. הולעטתי בכמויות של מורפיום שיכולות להרוג סוס עבודה. ארבעה פראמדיקים חסונים נאלצו לסחוב אותי, בשתי הזדמנויות שונות, סחיבת פצוע כי לא יכולתי אפילו להסתובב מספיק בכדי לעבור לאלונקה. קחו את זה ממני, אל תקחו כמובן מאליו את הפריבילגיה לנגב לעצמכם את האף.
כשהרופאים החליטו סוף סוף להתערב, הם עשו את זה מהר. רבע שעה אחרי שגלגלו אותי כמו פנקייק על הגב למחלקת עמוד השידרה בבית החולים השני שניסינו, הכניסו אותי לצום. לאחר ניתוח החרום, התעוררתי עם צינור באף, צינור בזרוע, צינור בגב וצינור גם במקומות שהשתיקה יפה להם. כשהצלחתי מדי פעם לפתוח את העיניים בהתאוששות, שמתי לב שאמא שלי, שתהיה בריאה, נמצאת כרגיל לידי עם אחי ושבאורח פלא, אני כבר לא מתפתלת מכאבים.
למחרת בבוקר הסביר לי הרופא שנס גדול לא היה פה. הפלא התגלה כתרכובת פלסטיק ועצם (שלי!) שהחליף ברוב טובו את הדיסק שלי (שאת שאריותיו נאלץ הדוקטור לשלוף בפינצטה מתעלת עמוד השדרה), וקיבוע של החוליות שנותרו בשני ברגי טיטניום.
עכשיו אני מחוץ למחלקה, בבית, על כורסה חשמלית שבעזרת פלאי הטכניקה, מרימה אותי לתנוחת עמידה, רק כדי שאגיע להליכון. אני יודעת שאני מקטרת אבל לאור מה שעבר עלי לאחרונה, אני מרשה לעצמי. חודש מחיי הילדים שלי נמחק לי לגמרי ואני עוד מתקשה לקום כדי למזוג להם מיץ.
ובאור יותר חיובי, אני בבית (של ההורים בינתיים), אני יכולה לחבק את התינוקת שלי (בישיבה) ואני כבר לא מתפתלת מכאבים. הפיזיותרפיסט שלי רודה בי כמו רס"ר בצבא ורגלי השמאלית, שקורסת תחתיי ולא מתפקדת, עוד תחזור לפעולה רק מרוב פחד.
בקרוב מאוד, אוכל לקום ולבשל קצת ולהעמיד למבחן את המתכונים של עצמי שאמורים להיות קלים ופשוטים. אולי מעז יצא מתוק ואמצא מתכונים מהירים עוד יותר? אני בבית ואני מאושרת ומה שבטוח, כבר לא חסר לי בורג.
דממת האלחוט בימים האחרונים נובעת מסדק לא קטן בסירי האהוב. עד שיגיע התחליף, הנה סלט מעולה וקל להכנה שהעליתי בבלוג החדש.
לחצו על התמונה ותגיעו למתכון.
בתאבון!
ההגיון אולי ישמע קצת סותר, אבל אני מתמחה בבישול איטי כי אין לי זמן. אני מאמצת באהבה את האובססיביות שלי לגבי הסיר לבישול איטי ומשתמשת בו נונסטופ, לפחות פעמיים, שלוש בשבוע. מאז פתיחת הבלוג שלי, ולמראה כל התגובות החמות שקיבלתי (תודה! אתם עושים לי את היום בכל פעם מחדש!), גיליתי שאני רוצה לחלוק איתכם גם את המתכונים ה"רגילים" שלי, שלא מתבשלים לאיטם (ובעצמם!) בסיר החשמלי.
כבר כארבע שנים שאני כותבת בלוג בשפה האנגלית האוסף אליו כל כל המתכונים (והסיפורים) המוצלחים שלי, עם או בלי הסיר לבישול איטי. הרעיון לבלוג החדש מתבשל אצלי בראש כבר כמעט שנה והשבוע החלטתי לקפוץ למים. לבלוגי החדש קראתי, כשמו כן הוא, בישול מהיר והוא יכלול מתכונים מוצלחים ומהירים להכנה, חלקם מהבלוג באנגלית וחלקם דנדשים. הבלוג, קונספט ועיצוב כלולים, עודו בחיתוליו אז נא לסלוח לי כשתמצאו לבטח פיקשושים פה ושם. אני מקלידה כל אות לאט ובאהבה, במיוחד לאט כי ידי השנייה לרוב אוחזת בתינוק.
אז הנה הבייבי החדש שלי: בישול מהיר . בואו לבקר!
בישול איטי 